פסק דין בתיק ת"ק 18966-02-12

למחוק את הנתבעת 2 מכתב התביעה, כמבוקש.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ז אב תשע"ב, 05/08/2012 במעמד הנוכחים.

פסק דין

עסקינן בתאונת דרכים אשר אירעה בצומת מרומזר, ואין חולק בין הצדדים, שבתאונה זו נגרם נזק לשני הרכבים, הן לרכבו של התובע והן לרכבו של הנתבע 1 (להלן: "מר שחר").

ברכבו של התובע נהג בנו, סלחי אביב (להלן: "אביב"), וברכבו של אביב נסעה הגב' ליאור שמרלינג.

לאחר ששמעתי את הצדדים, אין גם מחלוקת מהותית בין הצדדים על מיקום קרות התאונה, שכן שניהם מסכימים שהתאונה אירעה בתוך הצומת, אם כי ישנם הבדלים מועטים לגבי המיקום המדויק של קרות התאונה.

המחלוקת בין הצדדים היא מי נכנס לצומת באור אדום ומי נכנס לצומת באור ירוק, כאשר כל אחד מטיל על זולתו את האחריות לתאונה, כי כל אחד טוען שזולתו הוא זה שנכנס לצומת באור אדום.

בחינת העובדות והעדויות של הצדדים מצביעה על כך שלא יתכן מצב ששני הרמזורים בשני כיווני הנסיעה יראו בעת ובעונה אחת אור אדום, כשם שלא יתכן מצד ששני הרמזורים יראו בעת ובעונה אחת אור ירוק, אלא אם יש קלקול ברמזורים - דבר שלא הוכח.

לכל אחד מהצדדים המעורבים בתאונה היו עדים לתאונה. הגב' ליאור העידה, כשם שהעיד מר אביב, שאביב נכנס לצומת באור ירוק, אך מאידך העיד מר שחר וגם העד מטעמו, מר נסים, שהוא נסע אחרי מר שחר, והוא ראה את מר שחר נכנס באור ירוק, והוא עצמו - נסים, גם כן התעתד להמשיך לנסוע ולהיכנס לצומת באור ירוק, אך לא יכול היה לעשות זאת בשל התאונה שאירעה כבר בתוך הצומת.

מטעם הנתבעים העיד גם המומחה מר פת, אשר הגיש גם חוות דעת מטעמו, שנשלחה עוד קודם לכן לבית המשפט והועברה לידיעתו של התובע.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ולאחר ששמעתי את העדויות ואת עדותו של המומחה, ולאחר שעיינתי בחומר הראיות, הן זה שצורף והן זה שהוגש לבית המשפט במהלך הדיון, אני מחליט כדלקמן:

1.         העדויות והמסקנה של מר פת, לפיה נכנס הנתבע ברמזור באור ירוק, מקובלת עלי, משום שאותו עד אשר נסע אחרי רכבו של הנתבע ראה בפירוש שהנתבע עצמו נכנס באור ירוק.

2.         מר פת העיד, בהגינותו, שאין קביעה וודאית, מי הוא זה שנכנס באור אדום או מי באור ירוק, ולפי חוות הדעת שהגיש לבית המשפט גם ציין שהממצאים אינם מאפשרים לקבוע חד משמעית שהיה מחטף רמזור, אך עובדה היא שהתאונה עצמה אירעה באמצע הצומת, כפי שציין מר אביב על גבי התרשים וגם כפי שציין מר שחר על גבי אותו תרשים.

3.         אינני מקבל את טענתו של מר אביב ואת עדותה של הגב' ליאור, שבעת הפניה עצמה שמאלה היה ברמזור כיוון נסיעתו אור ירוק, ואין להוציא מכלל אפשרות שאכן התבלבל מר אביב בין הרמזורים ונכנס לצומת באור אדום, כאשר ממול הגיע מר שחר והמשיך בנסיעה באור ירוק.

4.         יחד עם זאת, גם אם זו הקביעה של בית המשפט, הרי שאין לומר שיש להשית את כל האחריות על אביב, שכן בנסיבות אלה, כאשר תאונה קורית בצומת מרומזר, הרי שאין ספק שנוהג רכב - גם אם נכנס לצומת באור ירוק, עדיין עליו לבדוק אם הכניסה לצומת אפשרית מבלי להפריע או לחסום את דרכם של האחרים באותה צומת - גם אם אחרים אלה נוהגים בחוסר זהירות.

הלכה פסוקה היא, שנוהג רכב חייב לנהוג בזהירות בעת הכניסה לצומת, ולא להיכנס לצומת כדבר מובן מאליו רק משום שהאור הוא אור ירוק, אלא שעליו עדיין להביט ולהסתכל אם הכניסה בטוחה, מבלי לגרום לתאונת דרכים.